Search
Close this search box.
""

איך המדינה מייצרת הכנסות?

למדינה יש פחות ערוצי הכנסה אפשריים מאשר לאדם פרטי. בד"כ הכנסות המדינה מגיעות משני ערוצים ראשיים – משאבים/ייצור או ממיסים. 

אם ניקח את המשק הישראלי כדוגמה בעת הזו, נושא המשאבים מעולם לא היה חזק וכמדינה יצרנית, יכולת הייצור נפגעה בעת הזו. 

אז מיסים! אבל ממי? 

אחד הנושאים החמים בכל פעם שמגיעים למסקנה שאין מספיק הכנסה ממיסים הוא נושא הרווחים הכלואים – מי שכלא אותם הם בעלי החברות, שעשו נכון מבחינתם כאשר המדינה אפשרה להם להשאיר כסף בתוך החברות, לא למשוך אותו ובעצם "לחיות על חשבון" החברה שלהם. 

בצד השני, ניצבת המדינה שרואה איך הרווחים הכלואים נצברים, לא נמשכים כדיבידנד מהחברות ולא משולם עליהם מס. 

לאחרונה חזרה המגמה לדבר על מיסוי רווחים כלואים – הטבה במיסוי שתינתן לבעלי חברות שכן יחליטו למשוך כספים לכיסם הפרטי ובכך לשלם בדרך מס מופחת (מדובר על הקלה מ-33% מס ל-25% מס) שיכול לעודד אותם לבצע מהלך כזה. אולי לאזרח הפשוט זה נראה מעולה, כי החברות יכניסו כספי מיסים למדינה וכביכול יורידו מנטל המס לציבור. על פניו נשמע נהדר, רק שיש פה כמה דברים לשים לב אליהם, אם שינוי כזה יתרחש – 

ראשית, שינוי במיסוי על דיבידנד יכול לשנות את הדרך שבה חברה תבחר להתנהל, כאשר בניגוד למצב הקיים בו החברות ממשיכות לגדול, הפוקוס יכול להיות מופנה לכמה כסף ייכנס לבעליהם לכיס ולאו דווקא חוסן או התפתחות החברה. 

שנית, אם יאושר שינוי כזה, הרבה אנשים ימצאו את עצמם עם הרבה כסף ביד באופן פרטי, כסף שקודם היה "כלוא" בחברה, אם כי מיוזמתם. 

אישית, אין פה הרבה חדש. "מבצע" כזה כבר היה בעבר ועבד בצורה מוגבלת. הסיבה לדעתי היא שגם בהקלה במס, בעלי חברות מהסוג הזה, לא צריכים עוד כסף בבית ושינוי של 8% במיסוי על דיבידנד לא ישנה להם את המדיניות בהתנהלות החברה. 

החברות שממשיכות לייצר הכנסות ורווחים בקנה מידה גדול, ימשיכו לעשות זאת ובעליהן, הם ימשיכו לחיות דרכן. זה הדבר ההגיוני לעשות כבעל חברה רווחית.

השקיעו חכם

ירון 

מצורפת כתבת המקור בגלובס: קישור לכתבה

ברוכים הבאים להרשמה לרשימת התפוצה שלי בה אני משתף את הידע והערך שצברתי על נדל״ן, פיננסים, יזמות והתפתחות אישית.

דילוג לתוכן